סין מזדקנת במהירות. מיליוני אנשים מעל גיל 60 מתמודדים עם שינויים בחיי היומיום: פרישה מהעבודה, מעגלים חברתיים שמצטמצמים ולעתים גם בדידות. בתוך המציאות הזאת, דיכאון בגיל המבוגר הופך לאחד האתגרים הבולטים של מערכת הבריאות והחברה. מעבר לשאלה כמה אנשים סובלים מכך, עולה שאלה מעשית יותר: האם מה שמבלים בו את הימים, למשל ביקור אצל חברים, משחק קלפים בחדר קהילתי, שיעור או ריקוד בפארק, יכול להשפיע על מצב הרוח ועל הבריאות הנפשית?
המחקר בוחן את השאלה אם פעילות חברתית משפיעה על בריאותם הנפשית של קשישים בסין, ואילו סוגי פעילות משפיעים יותר. החוקרים לא הסתפקו בשאלה אם אדם משתתף או לא. הם בדקו את הפעילות מכמה זוויות: עצם ההשתתפות, מספר הפעילויות ותדירותן, ובנוסף פירקו אותה לשמונה סוגי פעילות שונים.
הנתונים נלקחו מסקר לאומי גדול שנערך ב-2020 וכלל אלפי משתתפים בני 60 ומעלה מרחבי המדינה. רמת הדיכאון נמדדה בסולם מקובל, ואחרי בקרה על מאפייני רקע כמו גיל, השכלה, מגורים, הכנסה ומצב בריאותי נעשה ניסיון להתמודד עם שאלה מתודולוגית קשה: האם פעילות חברתית משפרת את מצב הרוח, או שאנשים במצב רוח טוב פשוט יוצאים יותר? המחקר מציג תמונה מפורטת של מי מרבה להשתתף ומי נשאר בצד, ומצביע על פערים בין עיר לכפר ובין קבוצות שונות באוכלוסייה.
