שינוי האקלים נחשב לאחד האתגרים הגדולים של זמננו, ורוב המחקרים על הסיבות לכך שאנשים מתנהגים בדרך ידידותית לסביבה התמקדו בעמדות, בערכים ובנורמות. אבל מה לגבי הרגשות? מעט מאוד נחקר על כך שהאופן שבו אנשים תופסים את עצמם ביכולתם להבין, לנהל ולווסת רגשות עשוי להשפיע על היחס שלהם לכדור הארץ. זו תכונה אישית יחסית יציבה, והשאלה היא אם יש לה קשר לאופן שבו אנחנו חושבים על משבר האקלים ופועלים בעניינו.
המאמר שואל אם אינטליגנציה רגשית כתכונה קשורה לתפיסת שינוי האקלים ולהתנהגויות פרו-סביבתיות, והאם תחושת קשר לטבע, כחוויה קוגניטיבית של השתייכות וכחיבור רגשי של אהבה ודאגה, היא החוליה המקשרת ביניהן. ייתכן שהקשר אינו ישיר כלל, ושהשפעתה של התכונה עוברת דרך מנגנון נסתר.
החוקרים ערכו שני מחקרים בקרב צעירים איטלקים, באמצעות שאלונים מקוונים שנאספו במדגמי נוחות ובעזרת רשתות חברתיות. במחקר הראשון השתתפו 342 נבדקים ובמחקר השני 365. בכל מחקר נבחנה תוצאה אחרת, ונעשה שימוש במדדים שונים של הקשר לטבע. הנתונים נותחו בעזרת מודלי תיווך. מי שמתעניין בצד הרגשי של ההתנהגות האקולוגית, ובשאלה כיצד תכונות אישיות מעצבות את היחס שלנו לסביבה, ימצא כאן זווית פחות מוכרת.
