עסקים קטנים ובינוניים הם עמוד השדרה של כלכלות רבות, ובכל זאת נושא הכשרת העובדים נדחק בהם לא אחת לשוליים. מנהלים בחברות כאלה מתלבטים כל הזמן אם להשקיע זמן וכסף בלימוד עובדים, ובשוק עבודה שמשתנה במהירות ההחלטה הזאת יכולה להשפיע על יכולת התחרות, על חדשנות ועל שביעות רצון העובדים. השאלה היא אם אפשר לדבר על "עסק קטן ובינוני" כקטגוריה אחת, או שהפער בין מפעל ייצור, חברת הובלות וחברת שירותים, וכן בין מיקרו-עסק לארגון של כמה מאות עובדים, משנה את האופן שבו מתייחסים להכשרה ומעריכים אותה.
המחקר בוחן בדיוק את זה: האם גודל הארגון והענף שבו הוא פועל קשורים לאופן שבו עסקים קטנים ובינוניים מיישמים הכשרת עובדים ולחשיבות שהם מייחסים לה. החוקרים פנו לאלפי מנהלים ונציגים בעסקים בצ'כיה, ובסופו של דבר ניתחו מאות שאלונים מקוונים שמולאו על ידי אנשים האחראים בפועל על ההכשרה בארגון. השאלונים בדקו, בין היתר, האם ההכשרה נתפסת כאחריות משותפת וכחלק מהתרבות הארגונית, האם היא מועילה לעובדים ולארגון, כמה חופש ואחריות אישית ניתנים לעובדים בבחירת ההכשרה, והאם יש קשר בינה לבין איזון בין עבודה לחיים. לצורך ההשוואה בין קבוצות השתמשו החוקרים במבחנים סטטיסטיים כמו חי בריבוע וקרוסקל-וואליס.
מי שמנהל עסק, עוסק במשאבי אנוש או מתעניין בשאלה מה באמת מבדיל בין ארגונים שמשקיעים בעובדיהם לאלה שפחות, ימצא כאן נקודת מבט מבוססת נתונים על שאלה שנוטים להכריע בה לפי תחושת בטן.
