מה גורם למורה להשקיע בעבודתו מעבר למה שנדרש ממנו? התשובה עשויה להיות קשורה לתרבות שבה גדל ולמגדר שלו. רוב המחקר על ערכי עבודה נשען על תפיסות מערביות, אך מה קורה כשהעבודה נתפסת כחובה דתית וכביטוי של ציות לאל? זה בדיוק היסוד של אתיקת העבודה האסלאמית, שעדיין זוכה לתשומת לב מחקרית מעטה יחסית.
המאמר בוחן מקרה מעניין במיוחד: מורים ערבים פלסטינים בבתי ספר תיכוניים בישראל. מדובר במיעוט אתני ודתי שעובד בתוך מערכת חינוך בעלת אוריינטציה מערבית, שאינו שולט במטרותיה ובתכניה, והיא סובלת מאפליה בהקצאת משאבים. השאלה המרכזית היא כיצד ערכים תרבותיים, כפי שהוגדרו במודל הידוע של הופסטד, קשורים לשני ממדים של אתיקת העבודה האסלאמית: מסירות ואחריות חברתית מצד אחד, ועצמאות, חריצות והישגיות מצד שני. שאלה נוספת היא האם הקשר הזה נראה אחרת אצל נשים ואצל גברים, בחברה שבה למגדר יש משקל רב בחיי המשפחה והעבודה כאחד.
החוקרים פנו לכ-1,245 מורים מ-60 בתי ספר תיכוניים בשנת הלימודים 2020, והשתמשו בשאלונים מבוססים וסולמות מקובלים. את הנתונים ניתחו בעזרת מידול משוואות מבניות, כולל בדיקה של אפקטי מודרציה. התמונה שמצטיירת נוגעת לשאלות רחבות על תרבות, דת, מגדר ושוק העבודה, ויש בה כמה הפתעות שכדאי לפגוש בעצמכם.






