כל אזור שמבקש להפוך למוקד חדשנות שואל את עצמו אותה שאלה: האם כדאי לעודד הקמה של חברות הייטק צעירות, ומה קורה בינתיים לחברות הוותיקות שכבר פועלות בשוק? מצד אחד, הצעירות מתחרות בוותיקות על לקוחות, על כישרונות ועל טכנולוגיה. מצד אחר, הן גם שותפות, ספקיות ומקור לרעיונות חדשים. היחסים בין שתי הקבוצות נראים כמעט סותרים, ובכל זאת הם תלויים זה בזה.
המאמר בוחן את המתח הזה מנקודת מבט של מערכות אקולוגיות אזוריות של חדשנות, ומשלב את התיאוריה של המערכת האקולוגית עם תיאוריית הפרדוקס. השאלה המרכזית היא כיצד הכניסה של יזמות עתירת טכנולוגיה למערכת אזורית משפיעה על היכולת של חברות ותיקות לחדש. בדרך כלל נהוג לחשוב על הנושא במונחים של תחרות וסינון, אך כאן מוצעת עדשה רחבה יותר, שבוחנת גם רשתות, זליגות ידע ותלות בנתיב.
כדי לבדוק זאת נעשה שימוש בנתוני פאנל של מאות אלפי תצפיות של חברות מפארק המדע ז'ונגגואנצון בבייג'ינג, אחד ממוקדי החדשנות הבולטים בעולם, לאורך עשור שבין 2005 ל-2015. החוקרים מודדים את היזמות בענפים השונים, עוקבים אחר פעילות הפטנטים של החברות הוותיקות, ובודקים גם מנגנונים אפשריים ביניהן, וכן הבדלים בין ענפים ובין שלבי פעילות. הממצאים רלוונטיים לכל מי שעוסק בעיצוב מדיניות אזורית, בניהול חברות ובשאלה איך נראית מערכת חדשנות בריאה.






