איך אוהבים כשאין חובה לאהוב רק אדם אחד? בשנים האחרונות יחסים לא מונוגמיים בהסכמה, ובהם פוליאמוריה, יחסים פתוחים ואנרכיה יחסית, הופכים נפוצים יותר ויותר. אנשים בקהילות האלה מנסחים מחדש מושגים בסיסיים כמו אהבה, מחויבות, בלעדיות וקרבה, ומפקפקים בתסריט המוכר שמוביל מהיכרות לנישואין ולילדים. ובכל זאת, כלי המדידה הפסיכולוגיים שבהם משתמשים כדי להבין אהבה פותחו כמעט כולם מתוך מבט על זוגות מונוגמיים.
אחד הכלים המפורסמים והנפוצים ביותר הוא סולם האהבה המשולש של רוברט שטרנברג, שנבדק בעשרות מדינות, בקרב אוכלוסיות שונות ואפילו ביחס לאהבה לאל ולכלי נגינה. המחקר שואל שאלה פשוטה לכאורה: האם סולם שנחשב אוניברסלי מתנהג באותו אופן גם כשהוא פוגש אנשים שחיים ואוהבים מחוץ לדגם המונוגמי?
כדי לבדוק זאת גייסו החוקרות מאות אנשים בקבוצות ברשתות החברתיות בחמש שפות, ממדינות בכל היבשות. המשתתפים מילאו את הסולם המלא ביחס לשניים מקשריהם. את הנתונים הכמותיים שילבו החוקרות עם ראיונות ותצפית משתתפת שנאספו קודם בקרב אנשים בקהילות האלה. התוצאה היא מבט נדיר על אהבה כפי שהיא נחווית ומוגדרת בידי מי שמעצבים אותה מחדש, ועל מה שקורה כשמודד שנבנה לעולם אחד פוגש עולם אחר.
