האם תלמיד שמרגיש טוב עם עצמו גם מצליח יותר בבית הספר? התשובה נשמעת מובנת מאליה, אבל הספרות המחקרית רחוקה מלהסכים עליה. יש מי שמוצאים קשר חיובי, יש מי שמוצאים דווקא קשר שלילי, ויש מי שמרמזים שהתמונה מורכבת הרבה יותר מקו ישר. בשוודיה השאלה הזו בוערת במיוחד: מדווחים שם על עלייה בתלונות על בריאות נפשית בקרב ילדים ונוער, על ירידה בהישגים ועל החרפה באי-השוויון החינוכי.
המחקר בוחן את הקשר בין רווחה נפשית להישגים לימודיים בקרב בני 15 בשוודיה, ומבקש לברר אם הקשר זהה לכל התלמידים. מוקד מיוחד ניתן לתלמידים עמידים אקדמית, כלומר כאלה שבאים מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובכל זאת מגיעים להישגים גבוהים. האם הרווחה משחקת אצלם תפקיד אחר מאשר אצל תלמידים אחרים ממעמד דומה?
החוקרים נעזרו בנתוני PISA 2018 על אלפי תלמידים שוודים. הם פירקו את הרווחה לכמה מרכיבים: שביעות רצון מהחיים, רגשות חיוביים ושליליים ותחושת משמעות בחיים. בעזרת מודלים סטטיסטיים מתקדמים של משוואות מבניות הם בדקו כל מרכיב בנפרד, וגם השוו בין קבוצות התלמידים, תוך התחשבות בכך שהקשר אינו בהכרח לינארי. התמונה שמצטיירת מעוררת מחשבה על מה שאנחנו מניחים לגבי אושר והצלחה בבית הספר.
