מה קורה בראשו של ילד בן תשע כשהוא מנסה להבין למה חבר התנהג כך או אחרת, ואיך הוא מתמודד עם רגש קשה? בפסיכולוגיה ההתפתחותית משתמשים לעיתים קרובות במושגים "תיאוריית הנפש" ו"מנטליזציה" כאילו הם היינו הך. אולם יש חוקרים הסבורים שמדובר בשתי יכולות קרובות שאינן זהות, ושהן עשויות למלא תפקידים שונים בדרך שבה ילדים צומחים מבחינה חברתית ורגשית. הילדות האמצעית, תקופה שבה הילד עובר בהדרגה מהישענות על ההורים אל עולם של חברים ועמיתים, נחקרה מעט מאוד מבחינה זו.
המחקר הזה שואל האם תיאוריית הנפש ומנטליזציה אכן מתפקדות באותה דרך, או שלכל אחת מהן יש קשרים ייחודיים עם הבנה חברתית, עם ויסות רגשי ועם משאבי התמודדות פנימיים של הילד. בנוסף נבדק אם היכולות האלה משתנות עם הגיל ועם המין.
החוקרים פגשו 112 ילדים איטלקים בני 8 עד 10 בבתי ספר יסודיים. הילדים עברו ראיון התקשרות שנותח לפי רמת המנטליזציה שלהם, מבחן לזיהוי מצבים נפשיים מתוך תמונות של עיניים, ומבחן נרטיבי שבו סיפרו סיפורים על סצנות יומיומיות. במקום להסתפק בקשרים פשוטים בין זוגות משתנים, נבנתה רשת מורכבת של קשרים בין כמה עשרות היבטים של התפתחותם, כדי לראות מי מתחבר למי ומה עומד במרכז התמונה.






