בכיתות האנגלית של בתי הספר הערביים בישראל, הטלפון החכם, מצגת ביוטיוב או משחק חידונים על הלוח יכולים לשנות לגמרי את האווירה בשיעור. עבור תלמידים ערבים אנגלית היא בדרך כלל שפה שלישית, עם חשיפה מועטה לדוברי שפת אם ועם ספרי לימוד שמשקפים בעיקר תרבות אחרת מזו שלהם. במקביל, הטכנולוגיה חדרה לכל תחום בחיים, וכבר אי אפשר להתעלם ממנה גם בהוראת שפות. ובכל זאת, על השימוש בכלים דיגיטליים בקרב תלמידים ערבים בישראל נכתב עד היום מעט מאוד.
המאמר שואל כיצד מורי האנגלית במגזר הערבי תופסים את הצורך בכלים דיגיטליים בכיתה, מה הם רואים בהם כיתרון ומה כאתגר, ואילו דרכים הם מציעים להתמודד עם הקשיים. השאלה נוגעת לא רק לטכנולוגיה אלא גם לשוויון, לפערים בין אזורים ולשאלה מה בעצם מצופה ממורה בעידן הדיגיטלי.
כדי לענות עליה ערכו החוקרים מחקר איכותני מבוסס ראיונות מובנים עם חמישה עשר מורי אנגלית ערבים מבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים, מאזורים שונים ברחבי הארץ, ובהם הנגב, סכנין, טמרה וטובא-זנגרייה. המורים, בגילאים ובוותק מגוונים מאוד, שוחחו עם החוקרים פנים אל פנים או בשיחות מקוונות במהלך 2024. הקולות שלהם, והדילמות שהעלו, פותחים חלון אל המציאות היומיומית של ההוראה במגזר שלעיתים קרובות נעדר מהדיון המחקרי.






