מה באמת קובע אם סטודנט יסיים את התואר עם ציונים גבוהים? לרוב נוטים לחשוב על כישרון, על מנת משכל או על ציונים קודמים. אבל מאחורי כל ממוצע ציונים מסתתרים גם לחץ, דרכי התמודדות, הרגלים דיגיטליים ויכולות מחשבתיות כמו זיכרון עבודה ושליטה בדחפים. באתיופיה, שבה מערכת ההשכלה הגבוהה גדלה במהירות אך ההישגים עדיין מעוררים דאגה, יש מעט עדויות על האופן שבו כל הגורמים האלה פועלים יחד.
המחקר הזה שואל האם גורמים פסיכו-חברתיים, כמו אסטרטגיות התמודדות, תפיסת הסביבה הלימודית, התמכרות לרשתות חברתיות ומין, מסבירים את ההישגים טוב יותר מגורמים קוגניטיביים, כמו זיכרון עבודה, שליטה מעכבת ותסמיני הפרעת קשב וריכוז. הוא ממשיך שני שלבים קודמים באותה תוכנית מחקר: סקירה שיטתית ומחקר על סטודנטים באוניברסיטת דילה.
החוקרים גייסו שלושים סטודנטים לתואר ראשון מהמכללה למדעי הבריאות באוניברסיטת דילה, מתחומים שונים כמו רפואה, סיעוד ומיילדות. המשתתפים מילאו שאלונים מקוונים על התמודדות, על סביבת הלימוד, על תסמיני קשב ועל שימוש ברשתות חברתיות, ואחר כך ביצעו משימות מחשב שבודקות זיכרון עבודה ושליטה מעכבת. את כל אלה השוו לממוצע הציונים שלהם, באמצעות מתאמים ורגרסיה מרובה. התמונה שמתקבלת מפתיעה במקומות לא מעטים, וגם סותרת בנקודה אחת את מה שנמצא בשלב הקודם של המחקר.






