מה גורם למורה להישאר מחובר לבית הספר שלו, גם כשהשכר נמוך והתמריצים מוגבלים? בשנים האחרונות עולה חשש מדעיכה במחויבותם של מורים למקצוע ולבית הספר, תופעה שמתבטאת בירידה בשביעות רצון, בקשר הרגשי לעבודה ובנכונות להישאר במערכת. מחויבות ארגונית נחשבת גורם קריטי לשמירה על צוותי הוראה איכותיים ויציבים, אך אילו גורמים באמת מנבאים אותה?
מחקר זה בוחן שאלה מרכזית זו דרך שלושה מוקדים אפשריים: תחושת המסוגלות העצמית של המורה, איכות ביצועיו בעבודה, ומידת המנהיגות הטרנספורמציונית שהוא חווה מצד המנהל. בהתבסס על תיאוריית הזהות החברתית, המחקר מבקש להבין כיצד תפיסתו העצמית של המורה ותחושת השייכות שלו לקבוצה הארגונית מעצבות את רמת המחויבות שלו לבית הספר.
לשם כך נאספו נתונים מ-381 מורים מבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים באזור XI בפיליפינים, באמצעות שאלונים מקוונים שנועדו למדוד את ארבעת המשתנים המרכזיים. תוך שימוש בניתוחי מתאם ובמודל משוואות מבניות (SEM), נבדקו כמה מודלים סטטיסטיים אפשריים במטרה לזהות את זה שמסביר בצורה הטובה ביותר את הקשרים בין המשתנים. האם מסוגלות עצמית, ביצועים ומנהיגות טרנספורמציונית אכן מנבאים מחויבות ארגונית, ואילו מרכיבים ספציפיים מתוכם מהווים את המפתח האמיתי לתופעה? התשובות עשויות לשנות את הדרך בה מערכות חינוך תופסות פיתוח מקצועי, ניהול עומסי עבודה וסגנון ניהול בית ספרי.
