מי דואג לאלה שמטפלים בחולי שחפת? עובדי הבריאות העוסקים במחלה זו חשופים להדבקה, נושאים בעומס כבד ומלווים חולים לאורך טיפול ארוך, מורכב ולעיתים חוזר. מצב כזה עלול להוביל לשחיקה, שפוגעת בעובדים עצמם, באיכות הטיפול בחולים ובסופו של דבר גם ביכולת של מדינה להילחם במחלה. סין היא בין המדינות עם נטל השחפת הגבוה בעולם, ודווקא בדרום-מערבה, האזור הפחות מפותח, האתגר חריף במיוחד, ובכל זאת על שחיקה בקרב צוותי שחפת נכתב מעט.
המחקר שואל עד כמה נפוצה השחיקה בקרב עובדי שחפת בצ'ונגצ'ינג, ואילו גורמים קשורים אליה במוסדות שונים. בסין פועל מודל משולב שבו מרכזי בקרת מחלות מתכננים ומתאמים, בתי חולים ייעודיים מאבחנים ומטפלים, וגופי בריאות ראשונית מנהלים את המטופלים. החוקרים בדקו אם השחיקה ומקורותיה זהים בשלושת סוגי המוסדות.
כדי לענות על כך שילבו החוקרים שאלוני סקר שמילאו יותר מאלף עובדים ממחוזות שנדגמו באקראי, לצד ראיונות עומק עם עובדים ומנהלים. את הנתונים הם פירשו דרך תיאוריית שני הגורמים של הרצברג, המבחינה בין גורמים חיצוניים כמו תנאי עבודה ושכר לבין גורמים פנימיים כמו משמעות, הישג ואחריות. התמונה שמתקבלת מציעה מבט מפתיע על מה שמעיק על עובדי שחפת, ועל כך שלא כולם סובלים מאותם דברים.
